החלטה בתיק ס"ע 9388-01-12

1.         בפנינו בקשת המבקשת לצו עשה זמני שיורה למשיבה 1, המועצה המקומית כפר קרע (להלן - המועצה) להימנע מלקלוט ולהעסיק עובדים חדשים ובכלל זה את המשיבה 2, לצורך הוראת השפה הערבית בבית הספר התיכון בכפר קרע (להלן - בית הספר) ולשבץ את המבקשת כמורה לערבית בבית הספר, בהיקף השעות בו לימדה, טרם יציאתה לחופשת לידה.

            בנוסף, עותרת המבקשת לגילוי מסמכים אודות תקן בית הספר, מספר התלמידים הכולל בבית הספר, מספר הכיתות, מס' הכיתות בכל שכבה, אופן פירוט חלוקת השעות השנה באותו בית ספר לכל המורים לרבות התקן לשפה הערבית וכל מסמך רלוונטי בענייני התקן וחלוקתו בין המורים ומסמכים לגבי התנהלות המכרז לאיוש המשרה נשוא הליך זה ובכלל זה פרוטוקול המכרז, מסמכים שהוגשו על המועמדים למשרה וההחלטה בדבר בחירת הזוכה במכרז.

2.         במסגרת הבקשה, התבקש בית הדין ליתן צווי עשה זמניים במעמד צד אחד. בהחלטת בית הדין מיום 27.8.2012 לא ניתן צו במעמד צד אחד ונקבע דיון בבקשב במעמד הצדדים ביום 30.8.2012, לאחר שניתנה למשיבות הזדמנות להגיב לבקשה.

3.         ביום 30.8.2012 התקיים דיון במעמד הצדדים.

מטעם המועצה הוגשה תגובה שנתמכה בתצהירו של מר נזיה מסארווה, ראש המועצה.

המשיבה 2 לא הגישה תגובה מטעמה ואף לא התייצבה לדיון וזאת על אף שהבקשה וההזמנה לדיון הומצאו לה כדין (אישור המסירה הוגש לתיק).

ואלו העובדות כפי שהוכחו בפנינו לכאורה בשלב זה:

4.         המבקשת היא בעלת תואר A.B. מאוניברסיטת בר אילן במקצוע ראשי בערבית ומקצוע  משני בגיאוגרפיה משנת 2006. למבקשת תעודת הוראה במקצוע התמחות בערבית משנת 2007  והיא בעלת רשיון הוראה לשפה הערבית בכיתות ז'- י' משנת 2011 (עותק מהתעודות צורף כנספח א' לבקשה).

            המבקשת התקבלה ללימודי תואר שני (ללא תיזה) בחוג לערבית באוניברסיטת בר אילן בשנת הלימודים התשע"ג.

5.         המבקשת שמשה כמורה לערבית בבית הספר בשנות הלימודים תש"ע ותשע"א בהיקף של 10 שעות שבועיות.

6.         ביום 17.5.2011 קיבלה המבקשת הודעה לפיה עבודתה בבית הספר תסתיים ביום 31.8.2011. במועד קבלת הודעת הפיטורים, המבקשת הייתה בהריון.

7.         ביום 4.1.2012 הגישה המבקשת בקשה לסעדים זמנים לביטול הפיטורים, בטענה שהפיטורים נעשו שלא כדין עקב הריונה, משיקולים זרים וללא קבלת היתר כדין כנדרש בחוק עבודת נשים (להלן - חוק עבודת נשים). עוד טענה המבקשת שפיטוריה נעשו בכדי למנוע ממנה קבלת קביעות (להלן- הבקשה הראשונה).

הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 29.1.2012 על ידי מותב בראשות כב' השופטת פריימן.  מפאת חשיבות הדברים לענייננו, נפרט את עיקרי הקביעות הלכאוריות וכדלקמן:

א.         המבקשת אינה עובדת קבועה במשיבה, אלא עבדה בבית הספר התיכון במועצה כעובדת במינוי זמני, למשך שנתיים- בשנות הלימודים תש"ע ותשע"א וזאת על חשבון שעות תקן של מורים קבועים ששהו בחל"ת.

ב.         ביום 17.5.2011 הודיעה המועצה למבקשת על סיום העסקתה ביום 31.8.2011 בהתאם לכתב המינוי הזמני שהוצא לה לשנת הלימודים תשע"א. המבקשת הודיעה למשיבה על הריונה, לאחר שנמסרה לה ההודעה בדבר סיום העסקתה.

ג.          המבקשת ילדה ביום 26.8.2011 ובמועד סיום העבודה היא שהתה בחופשת לידה. פיטורי המבקשת נכנסו לתוקפם במהלך חופשת הלידה ובניגוד לסעיף 9(ג)(1) לחוק עבודת נשים. במישור העקרוני, משנפל מועד סיום העסקת המבקשת על פי כתב המינוי הזמני בתוך חופשת הלידה, זכאית המבקשת לחזור לעבודה למשך 60 יום מתום חופשת הלידה, ככל שלא ניתן היתר לפיטורים בתקופה זו על ידי השר כאמור בסעיף 9(ג)(1א) לחוק.

ד.         תקופת 60 הימים מתום חופשת הלידה בהם זכאית המבקשת לחזור לעבודתה מסתיימת בתחילת חודש 2/2012.

ה.         המבקשת השתהתה בפנייתה לבית הדין. המבקשת פנתה לבית הדין רק ביום 4.1.2012, לאחר כחודש מתום חופשת הלידה וזאת על אף שהמבקשת הייתה מודעת כבר מחודש 9.2011 שהמשיבה עומדת על כך שסיום עבודתה נכנס לתוקף.

ו.          בית הדין לא שוכנע כי סיום העסקת המבקשת בהתאם לכתב המינוי הזמני, נעשה משיקולים זרים, בשל הריונה או על מנת למנוע מהמבקשת אפשרות לקבלת קביעות. בית הדין הוסיף וקבע כי הוכח לפניו לכאורה, שבשנות הלימודים הקודמות, המבקשת שובצה ללמד על חשבון שעות של מורים קבועים שנעדרו מבית הספר באופן זמני בשל חל"ת, לפיכך, כשמורים אלו חזרו לבית הספר, לא היו שעות פנויות בהן ניתן לשבץ את המבקשת ואף לא מועסק במקומה כל מורה חדש אחר.